” בעת העתיקה הרופא היה מקבל תגמול כל עוד חוליו לא הגיעו למרפאתו. כאשר חלו מטופליו והגיעו למרפאתו של הרופא, חדל הרופא לקבל תגמול”
במהות הרפואה הסינית הינה רפואה מונעת. בספרות הסינית העתיקה משפט מפורסם זה מהווה ללב ליבה של הרפואה העממית הקדומה. בימים עברו, הרופא היה סוג של מורה ומחנך למטופליו. הרופא היה מלמד את מטופליו איזה אוכל עליהם לאכול ובאיזה צמחי מרפא עליהם להשתמש בזמנים השונים של עונות השנה. בנוסף הרופא היה ממליץ על אורחות חיים והרגלי שינה נכונים. כאשר האדם למרות ההמלצות היה יוצא מן איזון ומחלה הייתה מתבטאת, הרופא היה משתמש בכלי הטיפול שלו בכדי להחזיר את האיזון לגוף. כלי הטיפול שהיו ברשות הרופא היו- מחטי הדיקור שנדקרו בנק’ בגוף, צמחי מרפא, מגע מרפא (טווינה) ושוב המלצות על תזונה מתאימה לאדם ולעונות השנה ואורחות חיים מתאימים ונכונים.
להמשך קריאה