הרפואה הסינית רואה את האדם כחלק משלם, שלם המורכב מהטבע מהסביבה החיצונית – המקרוקוסמוס וממה שמתרחש בסביבה הפנימית, בגופנו – המיקרוקוסמוס. על פי צפייה והתבוננות בחוקי הטבע אשר האדם מהווה חלק מהם ומושפע מהם, חילקו הסינים הקדמונים את גורמי המחלות בגוף לשתי קטגוריות עיקריות: גורמים חיצונים וגורמים פנימיים
לסינים הקדמונים הייתה הבנה רבה בתהליכים ובשינויים המתרחשים בכדור הארץ. הם חילקו את השינויים בטבע ואת עונות השנה לשישה דפוסי מזג אוויר אשר להם הם קראו ששת הצ’י. דרך ששת הצ’י כל השינויים החומריים של הטבע מתרחשים. כאשר ששת הצ’י הללו משתלבים בטבע בצורה מאוזנת יכולים בני האדם להסתגל לשינויים בסביבה והסיכוי לחלות במחלה חיצונית קטן. מאידך כאשר ששת הצ’י יזוזו בצורה לא מבוקרת ומפתיעה ובכך יצרו דפוסים חדשים, לגוף יהיה קשה להסתגל ומחלות יכולות להיווצר. כאשר ששת הצ’י גורמים למחלות הם נקראים ששת המזיקים. ששת המזיקים הם: קור, חום, רוח, יובש, לחות ואש- חום קיץ
כאשר השינוי הינו בלתי צפוי ומהיר לגוף, כל אחד מגורמי אקלים אלה יכול לחדור אל תוך הגוף ולהפר את האיזון הפנימי שבו
בגורמים הפנימיים, הסינים הקדמונים ייחסו חשיבות רבה לרגשות הפנימיים שלנו ולהשפעתם הישירה על האיברים הפנימיים ועל הגורם למחלה
בנוסף לשני הגורמים הללו, לקונסטיטוציה (חוזק הגוף) של האדם ולאורחות חייו: תזונה, הרגלי חשיבה המשפיעים על הרגשות שלנו, עודף ביחסי מין, פעילות גופנית, פציעות וטראומה ישנה גם כן השפעה על היווצרות המחלה ועל בריאותו של האדם. הרפואה הסינית מסתכלת על תמונה שלמה זו ומדגישה את חשיבותה בשמירה על חיים הרמוניים כדרך לשמירה על איכות ועל אריכות החיים
גורמי אקלים- ששת הצ’י
לאקלים החיצוני, המגיע מן הסביבה החיצונית ישנה השפעה גדולה על גוף האדם. הסינים הקדמונים אשר התבוננו על תופעות בטבע והשפעתן על הסביבה הגיעו למסקנה שהאדם הינו חלק בלתי נפרד מהטבע וכי תהליכים המתרחשים בטבע משפיעים על האדם. ניתן לראות הקבלה בין החשיבה הסינית הקדומה שייחסה מחלה לגורמ אקלים ובין ההבנה המודרנית של גורמי אקלים ומה שנמצא בתוך האוויר שלנו- וירוסים וחיידקים. חדירה מן החיצון של רוח קור בעיניים סיניות דומה בסימפטומים לתקיפה של וירוס מבחינה קונבנציונלית בעוד חדירה מן החיצון ש רוח חום דומה בסימפטומים לתקיפה חיידקית
לגורם המחלה החיצוני ישנם שני גורמים חשובים- מצב הגוף ומידת חוזקו לעמוד בפני הפולש- ששת המזיקים. אדם בריא אמור “לעבור בשלום” את השינויים המתרחשים בעונות השנה ושינויים קיצוניים של מזג אוויר בתקופה ספציפית. זאת אומרת שכאשר ישנה חדירה של גורם אקלימי לגוף ישנה איזושהי חולשה של הגוף באופן כללי ושל ה- WEI QI , מערכת ההגנה של הגוף, באופן ספציפי. חולשה זו יכולה להיות כללית ואז כל גורם אקלימי בכל זמן בשנה יכול להשפיע על האדם, או שחולשה זו תהיה ספציפית לגורם אקלימי מסוים. לדוגמא, הטחול בגוף אחראי על ייצור אנרגיה וחום דרך המזון המגיע ממערכת העיכול. אנשים בעלי חולשה גדולה יחסית של אנרגיית הטחול יהיו פגיעים יותר לפגיעה של אקלים קור ואסטרטגיית הטיפול בהם תהיה חימום וחיזוק אנרגיית הטחול.
ששת המזיקים אמנם נכנסים לגוף מבחוץ דרך העור אך הם עלולים ויכולים להגיע לרמות עמוקות יותר של הגוף ולהשפיע על המרידיאנים הזורמים בגוף ומשם על האיברים הפנימיים. המרידיאנים הינם תעלות אשר בהם זורמת האנרגיה של הגוף, הדם וחומרי הזנה נוספים. מערכת מרידיאנים זו מחברת בין האיברים הפנימיים ובין הגוף לסביבה החיצונית.
לכל אחד מגורמי האקלים- ששת הצ’י ישנו מאפיין שונה אשר עלול לגרום להתפחות המחלה באופן שונה ולהשפיע על מערכת שונה בגוף. על כן נדון בהם בקצרה:
רוח- רוח ניתן להבין גם כרוח רגילה הנושבת בחוץ וגם כשינויים לא צפויים של מזג האוויר המתרחשים בדרך כלל באביב ובסתיו כאשר גופנו חלש יחסית עקב המעבר והשינויים של עונות השנה. רוח היא גורם מחלה אשר לרוב ישתלב יחד עם שאר גורמי המחלה: קור, חום, לחות ויובש. אופי המחלה של רוח קשור לאופיה המתגנב והמהיר הגורם לשינויים מהירים. הרוח הנה קלה ועל כן היא משפיעה על אזורים עליונים וחיצוניים בגוף – פנים, ראש, צוואר וריאות וגורמת לסימפטומים כמו שיעול, כאבי ראש, צוואר תפוס וצינון. רוח מטבעה מרעידה את העצים וגורמת להם להתנועע. על כן מחלות רוח יכולות להיות מלוות בספאזמים ובתנועות לא נורמליות בגוף ובגפיים. דוגמאות לכך הן רעידות, עוויתות בגוף וספאזם הנחשבים כסוג של רוח בגוף.
קור- קור בטבעו גורם לדברים להתווכץ ולקפוא. חשיפה ממושכת לקור באמצעות מגורים בסביבה קרה או תנאי קור בעבודה גורמים לדברים להתכווץ דבר הגורם לתקיעות של צ’י (אנרגיה) ושל דם בגוף. קור בעל תנועה פנימה ועל כן הוא משפיע על סירקולציה בשרירים ובבשר ולאחר מכן בעצמות. סימפטומים של מחלת קור יכולים להיות תחושה של קור וכאב ממוקד המוטב בחום. הסימפטומים יופיעו לרוב לפי אזור החשיפה. חשיפה לקור בידיים עקב רחיצת הידיים במים קרים, בכפות הרגליים עקב עמידה ממושכת על קרקע קרה או בגב התחתון עקב לבוש לא מספק במזג אוויר קר (במיוחד כאשר עובדים עבודה מאומצת אשר גורמת להזעה, דבר המוביל לנקבוביות להיפתח ולקור לחדור פנימה).
חום- חום יכול לנבוע עקב אקלים חם בעונת הקיץ ועקב חשיפה ישירה לשמש או עקב תנאי עבודה חמים (עבודה במאפייה לדוגמא). חום מכלה את נוזלי הגוף ויכול לגרום לסימפטומים של סחרחורות, כאבי ראש, צרבת, צמא והזעה מרובה המובילים לחום.
לחות- מחלות הנגרמות מאקלים של לחות עשויות לנבוע מלבישה של בגדים לחים, מגורים בסביבה לחה או רטובה (אזורים גשומים) או ישיבה על אדמה לחה. מחלות של לחות מאופיינות בכבדות, עייפות ועצלנות. דוגמאות לכך הן עייפות, תחושת כבדות בגוף ובגפיים, תחושת כבדות בראש – כאילו הראש היה עטוף במגבת (מי שסובל מכך יודע לתאר זאת כך), בצקות, סחרחורות, טעם מתוק ודביק בפה, חיפוי לשון עבה. לחות הנה כבדה באופייה ועל כן משפיעה על איזורים אמצעיים (מערכת העיכול) ותחתונים בגוף. סימפטומים שעשויים להופיע במחלה של לחות הם: בחילות והקאות, נפיחות בבטן, שלשול, הפרשות וגינאליות, שתן עכור ועוד.
יובש- יובש הינו גורם אקלימי שנפוץ בסין בסוף הקיץ. סוג אקלים זה מכלה את נוזלי הגוף, בעיקר אלה של הריאות. סימפטומים של מחלת יובש עשויים להתבטא כשיעול יבש, עור יבש, פה ואף יבשים, גרון יבש וכאב בגרון.
אש- (חום קיץ)- אש (חום קיץ) הינה גורם אקלימי הבא לתאר מצב חום קיצוני הנגרם בדרך כלל בשילוב של חום ולחות ונפוץ בעיקר בשלהי הקיץ. בנוסף גורם אקלימי זה יכול להיגרם על ידי חדירת שאר גורמי האקלים לגוף ופגיעתם בתנועת הצ’י של הגוף, פגיעה אשר מובילה לחום קיצוני בגוף. אש מצמגת ופוגעת בנוזלי הגוף ובעיקר משפיעה על הכבד אשר מאחסן את הדם בגוף.
