לאחרונה ביקרתי בחומה הגדולה של סין, אחד משבעת פלאי עולם, פשוט תופעה יוצאת דופן. זה היה הביקור השלישי שלי בפרק זמן של כמעט שנה מחייה בבייג’ינג ואני חייב להגיד שכל ביקור הוציא ממני השתהות והתפעלות, יחד עם תחושת סיפוק מדהימה של יופי ונוף הררי מיוחד. החומה אשר נבנתה לאורך תקופות שונות בהתפתחות ובהסטוריה של התרבות בסין, החל מהמאה החמישית לפנה”ס עד למאה ה 16, מטרתה הייתה להגן על האימפריה הסינית מפני פשיטות מהצפון, בעיקר על ידי מונגוליה ומנצ’וריה.כאשר נתקלים במספרים המדהימים מבעוד מועד, 8851 ק”מ המשתרעים ממזרח למערב, מתוכם 6259 ק”מ של קטעי חומה ממש, ואז מבקרים בשיפועי ההרים הגבוהים שהחומה משתרעת עליהם.. פשוט לא ניתן להבין ולתפוס את התופעה המדהימה הזו.
ביקורי השלישי בחומה הגדולה היה בחלק מיושן, שברירי וכלל לא מתויר אשר נבנה בשושלת מינג (לפני 700 שנה). בעודי צועד על חלקיה השבורים, ההרוסים ו”הפרוצים” של החומה, עלתה בראשי המחשבה, כמובן בצורת דימוי שכזה, שלמעשה החומה היוותה מעיין מחסום תרבותי שיצר בידוד לאורך שנים רבות בהיסטוריה של האימפריה בסין ובכך יצר הפרדה מן העולם שבתוך החומה אל העולם שמבחוץ לחומה. אם אנחנו מרחיקים לכת עם קו המחשבה ומדמיינים את הפרצות של החומה, הרפואה הסינית בפריצתה אל העולם בתחילת דרכה (ולעתים אפילו בימים אלה) הייתה למעיין תעלומה, סוג של טקס וו-דו, או סתם אמונה מוזרה, בעיקר בעיניי האדם הלבן במערב.
אך משום מה, תופעה זו לא השאירה חותם משמעותי על הקהילה הרפואית של אותם ימים והרפואה הסינית, מלבד תופעות חולפות אחרות שהתרחשו בעיקר באירופה של אותה תקופה, לא הייתה בשימוש בארצות המערב. במאה ה 20 יחד עם שינויים גדולים אשר התרחשו בסין כמדינה החלה תפנית במודעות כלפי הרפואה הסינית. שינוי זה החל עם הספר הראשון באנגלית אשר נכתב על הרפואה הסינית על ידי דניס לסון-ווד ונמשך בתפנית המשמעותית יותר, עם ביקור של דיפלומט אמריקאי בסין אשר לווה על ידי כתב של העיתון היו-יורק טיימס. בזמן הסיקור התקשרותי, אותו כתב נאלץ לבצע ניתוח חירום מהיר של הוצאת התוספתן עקב דלקת אקוטית חריפה. לאחר הניתוח, הכאב המשיך ללוות את הכתב, ועל כן בוצע בו טיפול בדיקור סיני על ידי רופא מקומי. טיפול זה היה בעל השפעה משמעותית ומיידית.
תמונות מן החומה הגדולה משלושה איזורים שונים ותקופות שונות במהלך השנה שלי בביי’גינג
לאחר חוויה חיובית זו החליט אותו כתב להישאר זמן מה בסין ולנסות לקבל כמה שיותר מידע על “תופעת” הריפוי הזו. הכתב בילה מספר שבועות וביקר במספר בתי חולים בסין, ולאחר מכן כתב כתבה אשר פורסמה ביולי 1971. אותה כתבה גרמה להתעניינות ניכרת בסוג רפואה “חדשה” זו, ובימים שלאחר מכן באמריקה, קיבלה הרפואה הסינית את התואר Traditional Chinese Medicine או בקיצור TCM. באותה תקופה באמריקה היו כבר גופים שניסו להסדיר את השימוש ברפואה הסינית, עקב הגעה מרובה של מהגרים אסייתים אשר הביאו עימם את הרפואה הסינית, אך ללא ספק היה זה המאמר אשר נתן דחיפה משמעותית לנושא. משנות השבעים החלה התעניינות וההכרה מצד גופים רשמיים באמריקה ובעולם לגבי השימוש ברפואה הסינית לריפוי מגוון מצבי חולי.
. מעניין מה היה קורה אילולא הסינים לא היו מצליחים לבנות את החומה הגדולה? האם הרפואה הסינית הייתה כבר מזמן חלק מן הממסד הרפואי? כנראה שלעולם לא נדע.. 🙂
