תיאוריית חמשת התנועות

עץ             אש              אדמה            מתכת         מים

בסין העתיקה, שתי תיאוריות מרכזיות היוו דרך התבוננות ותיאור של תופעות אשר מתרחשות בטבע. שתי תיאוריות אלו היו תיאורית יין ויאנג וחמשת התנועות – האלמנטים.
תיאוריות אלו היו לעמודי התווך בפילוסופיה הסינית הקדומה. האדם כחלק מן הטבע מושפע גם כן מתופעות הטבע. בעת העתיקה בסין, צורת החשיבה הייתה הוליסטית, עגולה, משמע דבר אחד משפיע על האחר, בניגוד לחשיבה האנליטית של תרבות המערב. מודלים אלו ניסו להסביר את  תופעות היקום בצורה הוליסטית  דרך התבוננות על תהליכים אשר חלים במיקרוקוסמוס (האדם) לעומת המקרוקוסמוס (הטבע). תיאוריית יין ויאנג וחמשת התנועות מייצגות את השפה של הרפואה הסינית העתיקה. עם שפה זו, חלקיו של הגוף, מחלות ודרכי טיפול מתוארים.

תיאוריית חמשת התנועות עוסקת בתנועה ושינוי של חמשת החומרים הבסיסיים ביקום על פי התפיסה הסינית. חמשת החומרים הינם- עץ, אש, אדמה, מתכת, ומים. התיאוריה נולדה כאשר הקדמונים הסינים השתמשו במאפיינים והתכונות של חומרים אלו בכדי לסמל את כל הדברים החומריים בעולם. כמו כן, הקדמונים השתמשו במערכת היחסים הפנימית בין חומרים אלה בכדי לפרש ולתאר את היווצרות החומרים ומורכבות היחסים של כל החומרים בייקום.

כאשר תיאוריה זאת נוצרה לראשונה, שמה המקורי היה חמשת האלמנטים. מונח זה נבע מחמשת האלמנטים שהיו חיוניים בחיי היומיום של האנשים.  ציטוט מספר היסטוריה מפורסם בשם Shang Shu:

The people are dependent on Water and Fire for food and drink, on Metal and Wood for” building and shelter and on Earth to grow life. All five are for the people use”

במהלך ההיסטוריה, תיאוריה זו עברה התפתחות ושינוי פילוסופי משמעותי. חמשת האלמנטים כבר לא עסקה בחמשת החומרים הבסיסיים, אלא הפכה לבסיס הראשוני של כל אלמנט חומרי בכל הדברים ביקום. מערכת היחסים הפנימית בין חמשת החומרים הבסיסיים הפכה להסבר לכל תנועה, שינוי צורה והיחסים של כל הדברים החומריים.

למערכת יחסים זו ישנם שני מעגלים מרכזים:

מעגל הזנה- אמא ובן: העץ הינו האמא של האש והאש הינה הבן של העץ. העץ מזין את האש (אמא) והאש תלויה בחומרי ההזנה של העץ (בן). כך הלאה לכל שאר התנועות. מערכת יחסים זו יוצרת הזנה בין אלמנטים שונים

מעגל בקרה- מלבד הזנה שמערכת זו מספקת, ישנה גם בקרה של תנועה אחת על השניה, כך שלא תהיה עודף בתנועה מסוימת. כך לדוגמא, העץ מבקר את האדמה ודואג שהאדמה לא תצא מגבולותיה, העץ מבוקר על ידי המתכת בכדי שהוא ישאר בגבולותיו ולא יפלוש לתנועה אחרת וישבש פעולתה

חשוב לציין שיצירת הקטגוריות של תיאוריה זו על ידי הפילוסופים הסינים שונה מדרך החשיבה של המדע המערבי. החשיבה הסינית שאפה לייצר הבנה של כל חלק אל החלקים האחרים בצורה שלמה- הוליסטית. עיקרון זה יוצר אחדות תוך כדי יצירת קטגוריות, בניגוד לחשיבה של המדע המערבי אשר יוצרת הפרדה בין החלקים ורואה כל חלק בצורה נפרדת. לדוגמא כאשר ניישם את תיאוריית חמשת האלמנטים בגוף האדם, ההתייחסות לדרך שבה כל תנועה משפיעה אל האחר הינה הכרחית וחשובה בכדי להבין את ה”תמונה השלמה”. אלמנט העץ לדוגמא, אשר משוייך לכבד אינו יכול להיחשב כתלוי בעצמו. לכל אחד מחמשת התנועות ישנו קשר והשפעה על האחר. משמעות השלם- מאוחד בחמשת התנועות משמעה, שלכל תנועה יש השפעה על התנועה שבאה אחריה אך תוך כדי ישנה גם הגבלה לתנועה אחרת. השפעה על תנועה משמעה שלכל תנועה יש תלות בתנועה הקודמת לה בכדי לקבל תמיכה בעוד הגבלה משמעה שיש תנועה אשר מבקרת תנועה אחרת שלא תצא מ”גבולותיה”, ניקח את דוגמאת השוטר תנועה שמכוון את הרכבים למסלולם הנכון. המערכת עצמה נמצאת תמיד במצב של איזון דינמי.